דחיית בר"ע על גז"ד שניתן בעבירת התפרצות ועבירות שונות

           כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום מתוקן (ת.פ. 2514/05), המייחס לו, במסגרת שלושה אישומים נפרדים, עבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב, החזקת סכין, התפרצות לבית עסק וגניבה מתוכו (בשני מקרים) והחזקת כלי פריצה. מדובר בעבירות שנעברו על-ידי המבקש במהלך שנת 2003.

           בית-משפט השלום (כבוד השופטת ג' רביד) הרשיע, ביום 4.9.06, את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וגזר עליו את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 5 חודשים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא, שהמבקש לא יעבור את העבירות בהן הורשע תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

           על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ערעורו ניסוב על רכיב המאסר בפועל בלבד. בערעורו התייחס המבקש לשני נימוקים עיקריים: האחד, הוא החל בתהליך שיקום, שכן מדובר במי שלחובתו נצברו הרשעות קודמות רבות מספור וכל חייו הבוגרים הוא מבצע עבירות רכוש על רקע שימוש בסמים ואילו עתה החל בהליך שיקום. והשני, העבירות נשוא התיק הנוכחי נעברו בשנת 2003. מאז כבר נידון המבקש בבתי משפט שונים ועמדה על הפרק האפשרות לצרף תיקים ורק בשל צירוף נסיבות מסוים, לא צורף גם תיק זה. לטענתו, אילו היה גם תיק זה מצורף בזמנו, הדעת נותנת, כי הענישה לא הייתה חמורה יותר.

           בית-המשפט המחוזי (כבוד סגנית-הנשיא ד' ברלינר והשופטים ת' שפירא וא' אורנשטיין) דחה, ביום 20.1.08, את הערעור בקובעו, בין היתר, כי ביצוע עבירות רכוש כדוגמת העבירות נשוא התיק הנוכחי הינו דפוס התנהגות ואף דרך חיים עבור המבקש. למבקש "ספר הרשעות קודמות" והוא שב ומבצע עבירות בכל עת שהוא משתחרר. כמו-כן, דחה בית-המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר בקובעו, כי המבקש ירצה את עונש המאסר הנוכחי לאחר שיסיים לרצות את עונש המאסר אותו הוא מרצה כיום.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.

           עיקר טענת בא-כוח המבקש הוא, כי יש להתחשב בעובדה, כי בשל מחדל או שיהוי של המשיבה, לא הובא חומר הראיות של התיק הנדון בו בזמן, על-מנת שבית-המשפט ישקול בחיוב לצרף את התיק הנוכחי לתיק בגינו נגזר דינו של המבקש למאסר בפועל. לטעמו, יש להתחשב במחדל זה של המשיבה על-מנת להביא להקלה בעונשו של המבקש.

           דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

           הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה.

           כמו-כן, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בענייננו ולאור נסיבות המקרה שבפנינו, העונש שהוטל על המבקש אינו מצדיק התערבות בית-משפט זה. 

           אף לגופו של עניין, דין בקשת רשות הערעור להידחות. קביעת בית-המשפט המחוזי, לפיה מרשימת צירוף התיקים עולה, כי תמונת המצב הייתה ברורה בפני המבקש וכי תיקים שביקש לצרף, הוא צרף ותיקים שביקש שלא לצרף, לא צורפו והכל על-פי רצונו - מקובלת עלי. יתרה מכך, אף בהנחה והתיק הנוכחי היה מצורף לרשימת צירוף התיקים, סביר הוא, כי אף הענישה המתבקשת ממנו הייתה מקבלת ביטויה.  

           המבקש ביצע שורה של עבירות רכוש, הכוללות החזקת רכוש החשוד כגנוב, החזקת סכין, התפרצות לבית עסק וגניבה והחזקת כלי פריצה. עבירות אלה מצדיקות ענישה ממשית. מעיון בגיליון ההרשעות או כפי שכינה זאת, ובצדק, בית-המשפט המחוזי "ספר הרשעות קודמות" עולה, כי למבקש יש תקופות מאסר ארוכות, בהן היה מאחורי סורג ובריח ונראה, כי מדובר בעבריין רכוש מועד. לפיכך, לאור נסיבות המקרה דנן, לאור העובדה, כי המבקש היה אסיר מספר רב של פעמים ואף עתה הוא מרצה עונש מאסר ולאור עברו הפלילי העשיר, לא מצאתי כל מקום להתערבות בית-משפט זה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

           אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

           המבקש ירצה את עונש המאסר הנוכחי לאחר שיסיים לרצות את עונש המאסר אותו הוא מרצה כעת, וזאת כפי שקבע בית-המשפט המחוזי בפסק-דינו.

           ניתנה היום, ד' באדר א' תשס"ח (10.2.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: